בני משפחת בומשטיין ממרכז הארץ עברו דירה לאחרונה, עלה בדעתם להציב שולחן פסיפס בפינת האוכל שבביתם החדש, לשם כך גלשו באתרי פסיפס ובקרו גם באתרנו, התרשמותם מהיצירות המוצגות באתר הביא אותם ליצור קשר איתנו לקבלת מידע ובהמשך לפגישה על האפשרות להזמין שולחן, הזמנו אותם לתערוכת "שבת אמנים" שהתקיימה באותה העת בגלריה שבביתנו.

בני המשפחה התרשמו מאד מהיצירות שהצגנו בתערוכת הן מהאיכות וכן מהסגנון  והחליטו להזמין שולחן  בנושא "גלגל שנים עשר המזלות".
קיבלתי את המידע הדרוש וכבר למחרת הכנתי בנגריה הקרובה את לוח העץ על פי המידות שסיכמנו , קוטר 110 ס"מ.
תוך זמן קצר עמדתי ליד משור היהלום שלי עם האבנים כחומר גלם כדי לפלחם ולהכין את ה"מקלות", פסי האבן מהן אני שובר ומייצר את התזרות לפי הגודל והצורה הנדרשת.
התחלתי להרגיש את החוויה, נהנתי לראות ולהרגיש איך נוצרת יצירת אמנות.

הסקיצה צויירה ושורטטה על הלוח לאחר חישובים הנדסיים קפדניים לחלוקה השווה של שניים עשר המזלות.

רציתי לשתף את הלקוח ולהתחלק עמם בחדוות היצירה ועל כן צעדנו צעד אחר צעד ביחד והכל דרך המצלמה האינטרנטית זו הייתה חוויה נוספת בפני עצמה וכל זאת כדי לא להטרידם יתר על המידה בנסיעות לצפון,

העבודה הסתיימה לאחר כחודש של עבודה אינטנסיבית ומהנה במיוחד, היו ימים שמצאתי את עצמי עובד בשעות הקטנות של הלילה ומדביק אבן ליד אבן, "מזל" אחרי "מזל".

את המישקים בין אבני הפסיפס מילאתי באופן יוצא דופן בדבק שיש למניעת חדירת מים אל לוח העץ כדי למנוע נזק ללוח.

עם סיום מילוי המישקים נותרה עוד מלאכת השיוף והליטוש הסופי ולאחר סיומה הזמנתי את יונית לבא ולקבל את העבודה המקסימה.
ניתן לומר שהתרגשתי מאד במעמד מסירת העבודה ואף הרגשתי קושי להפרד מהשולחן, רציתי לראותו עוד ועוד.
בני משפחת בומשטיין הזמינו את המעמד לשולחן אצל חרש ברזל בסביבתם, הכל היה מושלם.
היה לי הכבוד שמשפחת בומשטיין הזמינה אותי ואת חנה לראות את השולחן עומד במקום שיועד לו, ה"מוצר" המוגמר העשיר את המקום , זה היה הערך המוסף. הם הודו לי על היצירה הנפלאה.

היצירה הושלמה לאחר חודש ימים של עבודה עדינה עם הרבה סבלנות וריכוז ועם הרבה כיף, חוויה של סיפוק רב.

באופן יוצא דופן החלטתי למלא את המישקים שבין התזרות בדבק שיש ולא ברובה אקרילית וזאת כדי לאטום ולמנוע ממים שיגיעו ללוח העץ שתחת פיסות האבן שעלולים לגרום לנזק.